הזכות להיות חולה – המדריך המקיף לדמי המחלה

אמו המבוגרת של יאיר אינה חשה בטוב מזה מספר ימים. היא זקוקה לו שיעזור לה להגיע לרופא, שירכוש תרופות מבית המרקחת, ואם אפשר שיישאר קצת ואולי יכין לה תה, או מרק. הבעיה היא שיאיר בדיוק שב מהודו, שם סיים את כל ימי החופשה שמגיעים לו. הוא חושש שאם ייעדר מהעבודה, המעסיק יפחית לו ימי עבודה מהמשכורת. יאיר תוהה אם הוא יכול לקחת יום מחלה בעצמו, כדי לסייע לאמו?

על מנת להבין את התשובה לשאלה, יש להבין כיצד בנוי חוק דמי מחלה. חוק זה מחייב את המעסיק לשלם לעובד שכר גם בגין ימים שהעובד היה חולה בהם, וזאת במינון מסוים ובתנאים מסוימים. המטרה: שהעובד יוכל להמשיך ולהתפרנס בימי מחלתו.

אך מה זה "חולה", לפי החוק? האם שני אפצ'ים נחשבים ל"חולה"? ומה עם כאבי המחזור? האם הם הופכים אותך ל"חולה"? בעניין זה קובע החוק כי מחלה המזכה בתשלום הינה מצב של "אי כושר, זמני או קבוע של העובד לבצע את עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי". ובקיצור – השאלה היא אם הרופא חושב שאתם יכולים ללכת לעבודה, או לא. 

דמי מחלה – כמה בעצם מגיע לי?

כאמור, המעסיק אמור לשלם לעובד "ימי מחלה". בעניין זה תוקן לאחרונה חוק ימי מחלה, כך שהתשלום ליום מחלה גדל, והוא עומד על סכומים אלו:

• בגין היום הראשון למחלה – לא מקבלים תשלום כלל.

• בגין היום השני והשלישי למחלה – העובד יקבל שכר בגובה 50% מהשכר הרגיל (אותו היה מקבל לו היה עובד בימים אלו).

• בגין היום הרביעי ואילך – יקבל העובד שכר עבודה רגיל (לפני התיקון העובד קיבל 75% מהשכר בלבד, וזהו בהחלט חידוש בריא).

לעובד במשכורת חודשית תשולם משכורת בגין כל התקופה, כולל שבתות וחגים, אך לעובד בשכר יומי, או שעתי, ישולמו דמי מחלה שאינם כוללים שבתות, או חגים (בהם לא היה אמור לעבוד).

איך מוכיחים שהיינו חולים?

העובד צריך למסור למעסיק שלו תעודת מחלה מהרופא, ובה יצויינו פרטיו המלאים, אבחון המחלה והתקופה במהלכה העובד אינו מסוגל לעבוד: "ישראל ישראלי, נושא ת"ז ____ סובל מהמחלה ____, ולא יוכל לעבוד עד ליום ____".

המעסיק מצידו יצטרך לשלם לעובדו את דמי המחלה המגיעים לו במועד בו היה משלם לו שכר עבודה, לו עבד, וזאת בתנאי שהעובד העביר את תעודת המחלה שבעה ימים לפני כן, שאם לא כן, מועד התשלום יידחה למועד התשלום הבא.

מספר ימי מחלה בשנה

האם נוכל להיות חולים לנצח? כמה ימי מחלה עומדים לרשותנו? חוק דמי מחלה קובע בעניין זה כי כל עובד זכאי לקבל יום וחצי מחלה, בעבור כל חודש בו הוא עובד, והימים נצברים. מקסימום ימי מחלה בשנה שניתן לצבור הינו 90 יום.

ומה לגבי עובד שלא עבד בכל ימי העבודה בחודש מסוים? הוא יהיה זכאי לחלק היחסי של ימי מחלה, המתאים לאותו חודש, מתוך המכסה החודשית המקסימלית. בעניין זה נקבע כי חודש עבודה מלא, במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים, יהיה בן 21 יום (ושבוע של שישה ימים – 25 ימים).

ומה לגבי משרה מופחתת? זו אינה משנה את הזכאות לימי המחלה: גם מי שעובד בשעות מקוצרות יהיה זכאי לצבור 1.5 ימי מחלה בחודש, וההבדל היחיד יהיה בעת התשלום: מי שעובד פחות שעות יקבל, מן הסתם, שכר נמוך יותר.

אלו, כאמור, מספר ימי המחלה המינימליים המוגדרים בחוק, אך כמובן שבמשק קיימים מגזרים וענפים שונים, בהם מתקיימים הסדרי תשלום ימי מחלה אחרים. כך למשל, על עובדי מדינה חלים חוזי עבודה ספציפיים והסכמים קיבוציים שונים, המגדירים הסדרים מיטיבים (המעניקים יותר ימי מחלה לחודש, או מאפשרים צבירה בלתי מוגבלת). וכמו תמיד, כאשר קיים הסכם עבודה, שהוראותיו מיטיבות עם העובד, הן "יגברו" על הכללים הקבועים בחוק.

ומה קורה כשימי המחלה מסתיימים? כעיקרון, ניתן לבקש מהמעסיק שישלם לכם כעת ימי מחלה, על חשבון ימי המחלה שתצברו בעתיד (דהיינו להשתמש במעין אשראי, שיקוזז), אך המעסיק בהחלט אינו חייב לעשות זאת, והדבר מסור לשיקול דעתו המלא.

מרק עוף לאשתך החולה – יום מחלה?  

ומה קורה כשמישהו אחר במשפחה חולה? למשל הורה, ילד ואפילו בן זוג? החוק מאפשר לעובד לקחת ימי מחלה לשם טיפול באחר, וזאת כדלקמן:

ילד חולה:

הורה לילד שטרם מלאו לו 16 שנה, זכאי להיעדר בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. זאת, בתנאי שבן זוגו לא נעדר גם הוא מעבודתו בימים אלו (דהיינו, שני ההורים לא יכולים לדרוש ימי מחלה עבור אותם ימים), ורק עד שמונה ימים בשנה. שימו לב, שגם אם לעובד יש שניים או שלושה ילדים, המכסה עדיין תישאר בעינה – 8 ימים בשנה בסך הכל.

במידה שהילד נמצא בהחזקת ההורה הבלעדית, או שהוא הורה יחיד – ימי המחלה לצורך טיפול בילד מוכפלים ל-16 ימים בשנה. לגבי מחלה ממארת חס וחלילה, או ילד עם מוגבלות – קיים הסדר מיטיב בתקנות. כדי לקבל את ימי המחלה כאמור, על העובד להגיש הצהרה בנוסח המופיע ב"תקנות דמי מחלה היעדרות בשל מחלת ילד", וכן אישורים רפואיים כנדרש.

בן זוג חולה: 

עובד זכאי להיעדר בשל מחלת בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, זאת עד שישה ימים בשנה, ומדובר אך ורק במצבים בהם בן הזוג חלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת (לשם ביצוע פעולות יום-יום). גם כאן, לגבי מחלה ממארת יש הסדר מיטיב.

ומה קורה בעת הריון ולידה? החוק מעניק לבן הזוג שבעה ימי היעדרות על חשבון ימי מחלה, וזאת לצורך טיפולים או בדיקות הקשורים להריון, או ללידה עצמה. בכדי לקבל את ימי המחלה על העובד להגיש הצהרה בנוסח המופיע ב"תקנות דמי מחלה (היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת זוג)".

הורה חולה: 

ומה לגבי יאיר? כעיקרון, במידה ולאמו מלאו 65, יאיר יהיה זכאי להיעדר בגלל מחלתה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, וזאת במשך 6 ימים בשנה.

אבל השאלה היא האם אמו של יאיר עונה להגדרת "הורה חולה" לפי לשון החוק, והתשובה היא – לא. "הורה חולה" לפי החוק הינו אדם שהפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום, וזה לא המקרה של יאיר (שאמו פשוט אינה מרגישה טוב).

בכל מקרה, במידה ועובד חפץ לקבל ימי חופש בגין מחלת הורה, יהיה עליו להצהיר כדלקמן:

1. שבן הזוג שלו, או מי מאחיו, לא טיפל בהורה באותו יום.

2. שההורה אינו במוסד סיעודי.

3. שההורה אכן חייב עזרה בפעולות יומיומיות (מגובה באישור רופא).

4. נוסח ההצהרה המלא מופיע ב"תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה)".

 

והעיקר – תהיו בריאים!

מאת: דריה כנף, עו"ד