כלכלת המשפחה

מבוא לכלכלת המשפחה

משפחה ישראלית ממוצעת מגלגלת כ- 10,000,000 ₪ במהלך חייהם. כן, קראתם נכון זהו הסכום. משכורות, הלוואות, ריביות, תשלומים: ביטוחים, ארנונה, מזון, ביגוד, חשמל ומה לא.

אבל, איך עושים את זה? לא לימדו אותנו באף אחד ממוסדות החינוך, שלכאורה אמונים על העתיד שלנו להתמודד זה. לא מדברים על הכסף שלנו בבית ספר התיכון, לא בצבא, גם לא בתואר ראשון ושני. מקסימום בהשכלה גבוהה הקשורה לנושאים פיננסים מדברים על כספים של אנשים אחרים, של חברות גדולות, מאקרו, מיקרו. מי איתנו? גם ההורים שלנו לא יודעים, אם הם היו יודעים הם היו מלמדים אותנו איך להתנהל ולא משאירים אותנו להתמודד לבד. אנחנו מגבשים את האמונות, הערכים וההרגלים שלנו כאשר אנחנו באופן לא מודע מעתיקים מחברים ובני משפחה את דרך ההתנהלות שלהם השגויה שלהם.

אתם חייבים לקחת את עצמכם בידיים בנוגע לניהול כלכלת המשפחה. אם לדעתכם מצבכם טוב מפני שאתם לא במשיכת יתר בבנק, אני מזמין גם אתכם לחשוב אחרת. טוב זה לא מצוין, מצוין זה לא מעולה, מעולה זה לא מדהים ומדהים זה לא….טוב, הבנתם את העניין.

יש כ"כ הרבה מה לעשות בכל מה שקשור לכלכלת המשפחה, מהניהול של הכסף שאתם מרוויחים ועד- כיצד אוכל להגדיל את הפנסיה שלי, כיצד אוכל לסייע לילדים שלי לרכוש את דירתם הראשונה וכיצד אוכל להגדיל את רמת ההכנסות מבלי לפגוע בזמן שלי עם המשפחה.

ניהול כלכלת המשפחה איננו מורכב, לא נדרש להכיר נוסחאות, הידע הוא יחסית פשוט אבל צריך פשוט לרכוש אותו, רוב האנשים לא יודעים אפילו מעט ממה שהם צריכים, ועושים טעויות כלכליות רבות בגלל חוסר הידע. עוברים תיכון, צבא, תואר ראשון ושני ולא לומדים על כסף.

הסיבות לחוסר ניהול כלכלת המשפחה

סיבה  1- סיבה היסטורית

אנחנו מדינה שצמחה כמדינה סוציאליסטית. בשנת 1977 היה מהפך שאינו רק פוליטי אלא גם כלכלי והפכנו להיות מדינה קפיטליסטית. במדינה סוציאליסטית לא ממש צריך לנהל את כלכלת המשפחה, הממשלה מנהלת לך את העניינים הכלכליים: חינוך חינם, בתים בחינם (שנות ה- 50 וה- 60), לפנסיה לבריאות כמעט ולא צריך לדאוג. במדינה קפיטליסטית המצב שונה לחלוטין, הכול באחריותנו. ויש אחוז גבוה מאוד במדינה של אוכלוסייה שמתנהלים ע"פ אותו סט של הרגלים ואמונות כלכליות ישנות שכבר לא מתאימות למצב הכלכלי של היום אלא לצרכים ולאמונות שהיו לפני 40 שנה, רק שהצרכים השתנו. והמדינה כבר לא דואגת לנו בתחומים בהם אנו נדרשים לדאוג לעצמינו כמו נושא הבריאות.

אם אתם שואלים את עצמכם מדוע זה כך, מפני שאף אחד לא לימד אותנו אחרת! כך הורינו למדו להתנהג כלכלית, מאותן אמונות ותפיסות אנחנו העתקנו ולא למדנו להתאים את החינוך פיננסי לזמן בו אנו חיים היום. לא מלמדים אותנו חינוך פיננסי בסיסי באף אחד ממוסדות החינוך שנועדו לתת לנו את הכלים לעתיד.

סיבה  2- אין ידע

חוסר ידע מאפיין בכלל את כל מה שקשור לכלכלת המשפחה: ביטוחים, פנסיה, ריביות ועמלות, וחוסר הידע משפיע על כל אורח החיים שלנו. אנחנו לחוצים יותר לא רק על כסף אלא על כל מה שחוסר כסף גורם, חיים במתח, מחפשים את החמצן, משברים בזוגיות בגלל נושאים הקשורים לכסף, אנשים חווים לחצים בריאותיים מפני שלא מנהלים נכון את כלכלת המשפחה.

אנשים לא יודעים למשל כמה עולה להם להיות במצב של משיכת יתר. הנה נתון שעלול "להפיל" אתכם, משפחה ממוצעת משלמת במהלך החיים שלה כ- 130,000 ₪ על היותה במצב של משיכת יתר. כדי לממן הלוואות למימון תשלומים ואירועים משפחה משלמת כרבע מיליון ₪ ריביות לבנק. אנסה לחזור על המספר הזה בצורה אחרת, אולי כך זה יהיה יותר מוחשי- 250,000 ₪ במהלך חיים שלמים. איך היו נראים איכות ורמה החיים שלכם אם הייתם חוסכים עוד 250,000 ₪? אבל אנחנו לא רואים את זה, 300 ₪ בממוצע ברבעון לא ממש מורגש, סתם נראה מכעיס, אך כשזה מצטבר התשלום הוא מאוד מאוד גבוה. הנתון הזה פשוט לא ידוע.

סיבה  3- לא מכירים את הכלים

יש היום כלים טובים יותר מאשר היו לפני עשר שנים.טבלאות לניהול התקציב החודשי, התקציב השנתי. טבלא לתכנון העשור הכלכלי. מחשבוני הלוואות, פנסיה, משכנתא. תוכלו למצוא קורסים, הרצאות, סדנאות, ספרים.

סיבה  4- המבנה הקלאסי של המשפחה התערער

לפני מספר עשורים היה רק גורם אחד שלקח את ההחלטות בנושא הכספי בבית, כל ההחלטות וכל הקשיים התנקזו אליו וזה היה הגבר. (נשים יקרות, אל תכעסו עלי, אני לא אומר שרק גברים צריכים לנהל את כלכלת המשפחה, תנו לי להמשיך…). היום שני בני הזוג עובדים, שניהם מרוויחים כסף, לשניהם יש בארנק כרטיס אשראי ופנקס צ'קים ולגיטימי שלשניהם יהיה מותר לקחת החלטות, וזה מה שקורה בפועל. לא מתקיים דיאלוג בבית בנושא כסף, השיחה על הכסף היא מחוץ לתחום ולכן כל אחד מושך לכיוונים שלו. הילדים היום הופכים להיות מנהלים זוטרים, להם יש רצונות, תוכניות, שאיפות וגם הם מושכים לכיוונים שלהם.  אי אפשר לנהל כך את כלכלת המשפחה! התוצר כמובן לאורך השנים שנכנסים למשיכת יתר כי לכולם יש נגיעה להוצאות, לא לכולם יש נגיעה להכנסות והבנקים מרוויחים רבע מיליון ₪ בזכות חוסר הניהול שלנו. (אני מקווה שאתם מבינים שמי שאשם כאן הוא לא הבנק).

נשים צריכות להיות מעורבות יותר בניהול כלכלת המשפחה לא פחות מהגברים. הן נוטות ליטול פחות סיכונים ויש להן ראייה ארוכת טווח, לפחות בכל מה שנוגע לעתיד הילדים והמשפחה.

סיבה 5- ניהול דיגיטלי

בעבר קיבלו את המשכורת בכסף מזומן. בסוף השבוע או בסוף החודש היו מתייצבים מול שולחן וכסף מזומן נמסר לידיים- זה מה שיש. כאשר הכסף היה נגמר איפה שהניחו אותו לא היו קונים יותר, פשוט לא היה את היכולת לקנות עוד כי נגמר.
היום אנחנו הולכים לקניון, רוצים לקנות משהו, אפילו שאין לך כסף ויש 20,000 ₪ מינוס בחשבון מגהצים וקונים. משהו בחשיבה שלנו בנושא כסף התערער, יש לנו תחושה שיש לנו, ויש לנו הרבה פחות ממה שהיה להורים שלנו, יש לנו מינוס יותר גדול משלהם היה. אבל זה שיש לנו אמצעים דיגיטליים כמו כרטיסי אשראי ויש לנו את היכולת לגהץ אז נורא קל לקנות כך ואנחנו מגהצים בלי חשבון.

סיבה  6- תרבות השפע

אנחנו חיים בעידן של שפע, והפיתויים הם מאוד גדולים. לכל מקום שאנחנו מסתכלים יש אינסוף בחירות, יש המון מה לקנות, חנויות בגדים, נעליים, שעונים, ציוד משרדי, אלקטרוניקה, ריהוט הבית. השפע הזה מגרה אותנו ומפתה אותנו והפכנו לצרכנים גדולים. השפעת המדיה עלינו ועל ילדינו היא עצומה. פרסומות חודרות לכל מקום כולל למרחב הפרטי שלנו: הודעות כתובות, טלפונים הביתה, פליירים לתיבת הדואר, אי אפשר להתחמק מזה. קשה לנהל ככה את כלכלת המשפחה. קשה להסביר לילדים למה לא לקנות כשבטלוויזיה אומרים לקנות. קשה להגיד לילדים שאי אפשר לקנות כאשר לכל הילדים בכיתה כבר יש. אגב קשה גם להגיד לילדים שאין כי אנחנו קונים לעצמינו.

סיבה 7- אשראי קל

נורא קל לקבל היום אשראי, רק נכנסים לבנק מקבלים מסגרת. מרוויחים משכורת של 10,000 ₪ וכבר על ההתחלה מקבלים מסגרת של 30,000 ₪, כסף שלא הרווחת בכלל. אפשר לשלם בתשלומים בכרטיס האשראי אפשר לקבל קרדיט, עוד מסגרת בכרטיס, הלוואות. משפחה ממוצעת שיש לה הכנסות של 12,000 ₪ יכולה בקלות לקבל מסגרת של 60,000 ₪, לקנות בכסף שאין לה ולהתחיל להסתבך, להתנהל איתו כאילו שזה כסף שלנו אבל הוא לא שלנו ואנחנו משלמים עליו המון ריביות.

סיבה  8- חוסר חינוך

לא חינכו אותנו להתנהלות פיננסית בסיסית. לא לימדו אותנו מה זה ריבית, מה זה עמלת שורה, כמה עולה לנו משיכת היתר, שכאשר אנחנו מוצאים כסף בכספומט (את הכסף שלנו) זה עולה לנו, מה זה בכלל אשראי, ואנחנו לא מלמדים את הילדים שלנו. וכך הכול הפך ל-"מתגלגלים", "מסתדרים", "חיים". וזה לא נכון, אנחנו לא מתגלגלים, אנחנו לא מסתדרים.  אנשים אינטליגנטים ביותר שיש להם אחריות רבה מאוד במקום העבודה לא יודעים לנהל את כלכלת המשפחה.  אנחנו משלמים הרבה, בין 350,000-700,000 ₪ למוסדות הפיננסים השונים על כל מיני נושאים כמו: הריבית על המשכנתא, משיכת יתר, וכד'.

אז מי אחראי? נראה שאני לא אשם. זה המהפך הקפיטליסטי, זו המדיה, התרבות, השכנים, הבנקים, זה בכלל הילדים, ההורים של הילדים, בית הספר שלא לימד אותי, תואר ראשון בכלכלה שעסק בכלכלת חברות.

אל תחפשו את האשמה אצל אחרים, אנחנו אשמים. אם אנחנו מחליטים לא להיכנס למינוס, לחסוך, לנהל נכון את כלכלת המשפחה, אנחנו נצליח אבל זה מתחיל בהחלטה שלנו.
אנחנו אחראים על עצמינו ועל ההסתבכות שלנו. אנחנו גם אלו שאחראים על הצמיחה שלנו, על התכנון קדימה, לא רק של הצד הכלכלי אלא, לאן אני רוצה להוביל את החיים שלי? היכן אני רוצה לראות את המשפחה שלי בעוד 5 שנים, 10 שנים.

 

מאת: דודו עזרא