שכר ראוי עבור פעילות בלתי חוקית

"חלית? נפצעת?" מתעניינת בנו מעל שלטי חוצות ענקיים אישה עם חיוך רחב.

"זכותך לקבל את המגיע לך מהביטוח הלאומי, ממס הכנסה ומחברות הביטוח", ממשיכה המודעה ומשדלת אותנו לפנות לגוף המכנה עצמו בשם היומרני "המרכז למימוש זכויות רפואיות".

גם את תשומת ליבו של שמעון ישראל משכה המודעה. היה זה סמוך לאחר שעבר אירוע מוחי קל שלא הותיר בו נזק.

אולי בכל זאת מגיע לי משהו, הרהר ישראל למקרא הדברים ופנה למרכז. שם גבו ממנו מקדמה והחתימו אותו על חוזה שכר המעניק למרכז נתחים ניכרים מכל מה שישולם לו.

לאחר שחתם על ההסכם, העביר ישראל למרכז מסמכים רפואיים, אולם המרכז למימוש זכויות רפואיות לא מימש דבר.

חלפו 14 חודש. את ישראל תקף אירוע מוחי נוסף. הפעם האירוע הותיר בו נזק רציני. הביטוח הלאומי שילם לו את המגיע לו.

המרכז למימוש זכויות רפואיות מיהר והגיש את חשבונו לישראל. כשישראל סירב לשלם, הגיש נגדו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב.

בבית המשפט טען ישראל, כי המרכז בעצם לא תרם דבר למימוש זכויותיו. כשפנה אליהם לראשונה, מצבו הבריאותי לא הקנה כל הטבה מהמוסד לביטוח לאומי או מכל גוף אחר. "אם הייתי פונה לעו"ד מקצועי ומיומן, הייתי מקבל יעוץ חד משמעי כי אין כל עילה לקבלת הטבות בשל מצבי הבריאותי". 

"המרכז קיבל ממני מקדמה", הביע ישראל את חשדו, "בידיעה כי אין באפשרותו לסייע לי כלל". בפועל, מצבו הרפואי גם לא נבדק על ידי רופא מטעם המרכז.

לפיכך, לאחר האירוע המוחי הנוסף, הודיע ישראל לנציגי המרכז כי הוא לא מעוניין יותר בשירותיהם. אולם הם אמרו לו כי כך או כך, יהיה חייב לשלם להם את שכרם. הם אכן עזרו לו למלא את טופס התביעה לביטוח הלאומי, אולם "מלבד מילוי טופס התביעה, נעשה מלוא התהליך ללא כל מעורבות או סיוע של המרכז". 

מעבר לכל אלה, הוסיף ישראל וטען, חוזה השכר שעליו הוחתם על ידי המרכז הוא חוזה פסול ובלתי חוקי. הוא מנוגד לחוק לשכת עורכי הדין האוסר על מי שאיננו עורך דין לתת שירותים משפטיים.

מקצוע עריכת הדין, מזכיר השופט מנחם (מריו) קליין, הוא מקצוע אקדמי שיש בו הכשרה מקצועית ממושכת ומיוחדת. מדובר באחד המקצועות החשובים ביותר בחברה ומשמש אחד היסודות של המערכת המשפטית כולה. מקצוע עריכת הדין ואמון הציבור בו הם מנשמת אפה של הדמוקרטיה.

אם יתאפשר לאנשים שאינם עורכי דין, לעסוק במימוש זכויות חוקיות, הדבר יחשוף את הלקוח לטיפול בידי מי שאין לו ההכשרה המשפטית המתאימה לכך. המחוקק ביקש לשרש תופעות כאלה ואף צווה על בתי המשפט לא לסייע בידי מסיגי גבול הרועים בשדות ומנסים לקצור מפירות לא להם, תוך סיכון זכויותיו של הציבור הנזקק לשירות משפטי בדבר שבשגרה.

מתוך רצון זה, להגן על הציבור מפני טיפול בידי חסרי השכלה משפטית, אוסר חוק לשכת עורכי הדין במפורש על מי שאינו עורך דין לטפל במימוש זכויות חוקיות. החוק אף אוסר על בתי המשפט לאשר תביעת שכר בעד שרות משפטי שנתן מי שאינו עורך דין. החוק אוסר אפילו על עורכי דין לטפל בלקוח שהופנה אליו על ידי גוף שאינו עורך דין הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים.

מתוך העדויות שהובאו בפניו, דוחה השופט קליין את טענת המרכז למימוש זכויות רפואיות כי פעילותו מצטמצמת אך ורק בפן המנהלי-אדמיניסטרטיבי של ההליך. המרכז, קובע השופט, פועל בניגוד לחוק. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בעריכת המסמכים שיש צורך להגישם לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי וכן במתן סיוע והנחייה לנפגע בכל הקשור לעמידתו וטענותיו בוועדה הצפויה.

המרכז אינו זכאי אם כן לשכר שנקבע בחוזה בינו לבין ישראל. לחוזה זה אין תוקף ואסור לבית המשפט לפסוק שכר על פיו.

עד כאן דברים כדרבנות. אלא שכאן עושה השופט קליין תפנית בלתי מובנת.

יחד עם זאת, קובע השופט, לאור העובדה כי במשך תקופה היה ישראל בקשר רציף עם המרכז ונעזר בשירותיו ובהכוונתו, מן הראוי כי ייפסק למרכז "שכר ראוי" בעבור פעילותו. בשים לב להיקף העבודה שהושקעה על ידי המרכז, קבע השופט, על ישראל לשלם למרכז כארבעים אחוז מהשכר שנקבע בחוזה.

תוצאת פסק הדין היא, לעניות דעתנו, משונה: פסק הדין קובע כי המרכז למימוש זכויות רפואיות מבצע פעילות בלתי חוקית וכי חוזי השכר עליהם הוא מחתים את לקוחותיו הם בלתי חוקיים וחסרי תוקף. כיצד ייתכן, כי למרות כל אלה, מגיע למרכז "שכר ראוי", מופחת אמנם, אך עבור פעילות בלתי חוקית?

מאת: חיים קליר, עו"ד